חם לי. אני דביקה וכשיוצאת מהמזגן להצצה חוזרת בבושת פנים פנימה.
אוגוסט היקר, ממש כמו אוגוסטוס וחבריו הכובשים, מרגיש כמו מלחמה אחת גדולה. לנשום עוד קצת, להצליח להעביר עוד לילה, עוד אימון, עוד ישיבה ברכב רותח וזליגת זיעה בכמויות מסחריות עד שהמזגן מצליח לקרר. עוד ועוד ועוד מאין האונות וחוסר היכולות לתפקד נורמאלי במציאות כבשנית.
גל (חום) רודף גל ונשבר. גם אני…לפעמים…
עד מתי אוגוסט 2022, עד מתי?